הבלוג סייע לי בעבר לתעד הרבה דברים והיה חבל שכל זה הולך לשכחה. לכן החלטתי לחזור לבלוג ולרשום דברים כדי להמשיך לתעד. היום לדוגמא כתבתי בפייסבוק פוסט על פטירת הרב חיים דרוקמן זצ"ל. אני מעתיק אותו לכאן.
ליל חנוכה אחרון. נר שמיני.
הרב חיים דרוקמן נפטר לבית עולמו.
את הרב חיים דרוקמן זצ"ל שמעתי בפעם הראשונה כשלמדתי בהיכל אליהו ברחוב ז'בוטינסקי בירושלים. נדמה לי זה היה בשנת 88. שמעתי שליד הישיבה בבית אלישבע מתנהלת הוועידה השביעית של בני עקיבא העולמית. הלכתי לראות. היו וויכוחים בין סקנדיבים לדרום אמריקאיים. לא בדיוק הבנתי על מה. ובסוף היה נאום מדהים של הרב דרוקמן שישב כל הערב וצפה בוויכוחים. אני זוכר שהקלטתי את הנאום שהיה מאד ציוני ואני כעולה חדש לא הייתי מודע לשיח הציוני הזה בכלל. הוא דיבר על מה שאמר הרב קוק על התפילה "תקע בשופר גדול לחרותנו". על שלושת השופרות. האולם היה מלא חוצניקים מדריכים בבני עקיבא בעולם. והמסר היה עבורם אבל גם עבורי שהייתי שם עובר אורח. אני זוכר שאחרי זה רשמתי את זה והעברתי אותם הלאה למשפחתי וחבריי שגרים בחו"ל. אותו נאום עשה עליי הרבה רושם, בגלל תוכנו וגם בגלל קולו המיוחד של הרב זצ"ל שצעק את הדברים אבל קולו נשמע צרוד. חווייה שלא נשכחת אחרי כמה עשרות שנים. יהי זכרו ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה