יום שני, 26 בדצמבר 2022

מגזין אוצרות יהדות תוניסיה



 בשעה טובה אחרי שנתיים וחצי, יצאו 10 מגזינים של מגזין אוצרות. כדי לפנות זמן לפרוייקטים נוספים של מורשת יהדות תוניסיה, העברתי את הוצאת המגזין אוצרות לעמותת אלגריבא ירושלים. הם יהיו בקשר עם כל המינויים כדי לחדש את המינוי שלהם. בע"ה אני אסייע ואלווה וגם אמשיך לכתוב במגזין עד כמה שאוכל כדי שהמגזין ימשיך לשגשג ולהביא חומרים איכותיים על יהדות תוניסיה. אפשר לצלצל לטלפונים שבמודעה המצורפת ולחדש את המינוי שלכם. בשום אופן לא להעביר לי לחשבון דמי מינוי כי אני כבר לא הכתובת לזה. הכתובת למינויים היא עמותת אלגריבא ירושלים.

בזמן הפנוי שיהיה לי אני אעבוד בע"ה על שלושה פרוייקטים חשובים:
א. ספר קומיקס. הפעם הקומיקס יתמקד ביהדות עיר הבירה תוניס וערי צפון תוניסיה. בקומיקס הקודם רביד הזהב נתתי דגש דווקא לג'רבא וערי הדרום.
ב. ספר נוסף. קהילת בנגרדאן וחכמיה. סיפור 100 שנות הקהילה שהיתה ואיננה עוד. אשמח לקבל סיפורים על כל המשפחות שגרו שם ותמונות שלהם כדי להכניס לספר.
ג. כדי לראות ולשמר את האוצרות שהיו לנו בתוניסיה, חשבתי שיהיה נכון להזמין דגם של בית הכנסת המיוחד של מהדיה ולהכניס אותו במוזיאון. כמו שעשו בבית התפוצות להרבה בתי כנסת שהיו במדינות אחרות. אולי בע"ה גם יהיו עוד בתי כנסת בהמשך. אבל כרגע זה הראשון ונתחיל בזה.
אני קורא לכם ליצור קשר ולהציע את עזרתכם להגשמת הפרוייקטים. הנייד שלי 050-6235157
בברכה,
בנימין פנש
מכון שרי זבולון
050-6235157

חזרה לבלוג אחרי הרבה שנים

הבלוג סייע לי בעבר לתעד הרבה דברים והיה חבל שכל זה הולך לשכחה. לכן החלטתי לחזור לבלוג ולרשום דברים כדי להמשיך לתעד. היום לדוגמא כתבתי בפייסבוק פוסט על פטירת הרב חיים דרוקמן זצ"ל. אני מעתיק אותו לכאן.

ליל חנוכה אחרון. נר שמיני.
הרב חיים דרוקמן נפטר לבית עולמו.

את הרב חיים דרוקמן זצ"ל שמעתי בפעם הראשונה כשלמדתי בהיכל אליהו ברחוב ז'בוטינסקי בירושלים. נדמה לי זה היה בשנת 88. שמעתי שליד הישיבה בבית אלישבע מתנהלת הוועידה השביעית של בני עקיבא העולמית. הלכתי לראות. היו וויכוחים בין סקנדיבים לדרום אמריקאיים. לא בדיוק הבנתי על מה. ובסוף היה נאום מדהים של הרב דרוקמן שישב כל הערב וצפה בוויכוחים. אני זוכר שהקלטתי את הנאום שהיה מאד ציוני ואני כעולה חדש לא הייתי מודע לשיח הציוני הזה בכלל. הוא דיבר על מה שאמר הרב קוק על התפילה "תקע בשופר גדול לחרותנו". על שלושת השופרות. האולם היה מלא חוצניקים מדריכים בבני עקיבא בעולם. והמסר היה עבורם אבל גם עבורי שהייתי שם עובר אורח. אני זוכר שאחרי זה רשמתי את זה והעברתי אותם הלאה למשפחתי וחבריי שגרים בחו"ל. אותו נאום עשה עליי הרבה רושם, בגלל תוכנו וגם בגלל קולו המיוחד של הרב זצ"ל שצעק את הדברים אבל קולו נשמע צרוד. חווייה שלא נשכחת אחרי כמה עשרות שנים. יהי זכרו ברוך.