מאמץ קטן סיוע רגשי ענק

לפני שבועיים, התקבל מכתב בקבוצה של הפדרציה בפייסבוק. היה כתוב שמחפשים נתונים על הסבא שנפטר בתוניס בהפצצות.  חבר ראשון רולנד פלוס מצא את מיקום הקבר בבורג'ל. הנדה חדד ששומרת על הבית עלמין בתוניס מצאה את הקבר בבורג'ל לפי ההנחיות של רולנד. אכן כתוב עליו שויקטור אטל נהרג בהפצצות. לצערי לא מצאנו את קבר אשתו וילדיו שגם הם נהרגו באותה הפצצה. הבת שנעדרה מהבית באותה שעה חיה היום בבית שמש ואחיה שהיה איתה אצל השכנים גם הוא ניצל, עלה בגיל 13 לישראל ונפטר לפני כמה שנים. אחר כך דרך הנכדה קבלתי מידע נוסף : שהיו עוד ילדים בבית בזמן ההפצצה- אלי,אדמונד,אנדריי,ז'קלין ולסבתא שלהם קראו-זיזה zayza .
כרגע מחדשים את הקבר ואז נקבל כל מה שכתוב עליו ברור יותר. בינתיים הנכדה הציעה שאשוחח עם דודה שלה ואולי אוציא ממנה בצרפתית עוד מידע . הנכדה מחפשת גם ילדים של אברהם אטל אח של סבא שלה ויקטור. דייזי פרידמן היא בתו של אברהם אטל אבל לא מצליחים למצא אותה. ולא אחים ויליאם ועוד אחרים. זהו. כשיהיו התפתחויות נוספות, נעדכן.
 

יש לי גנים של טריפולטאים

שמעתי את זה מזקינו רחמין והיה לי עדיין ספק , אתמול בערב גם יהודה בן דודי סיפר ששמע את זה מאביו - דודי כדורה ז"ל - מאשה אשתו של סבא רבא כלפאני היא ממשפחת מדר והמוצא שלה טריפולטאי. אז גם לנו יש משהו טריפולטאי. האמת שזקינו רחמין רשם לי הרבה משפחות שמוצאם מלוב והיו גרים בבנגרדן בעיקר. פשוט המצב בלוב בתקופות מסויימות היה קשה מאוד ובאו לג'רבה או בתקופות מאוחרות יותר באו לבנגרדאן להצטרף למסחר. יש לנו גם קרבה לאשתו של זקינו שאימא שלה מוצאה ממשפחת מדר כמו סבתא רבא מאשה. טרם קישרתי בין המשפחות אבל יסמינה אחות של מאשה נקראה בפיהם "דודה". כנראה דודה רבא כי אחרי בירור עם אחות של רחל אשתו של זקינו, היא אמרה לי שהדודה יסמינה לא הייתה אחות של אימא שלה אלא אולי דודה של אימא שלה או בת דודה שלה. 
-------
בחול המועד סוכות - היה אצלי גיסי יאיר שהוא ממשפחת עטיה ובדרך לבית כנסת פגשנו חבר שהוא גם ממשפחת עטייה. הכרתי ביניהם. ותוך שתי דקות הם מצאו מקור מחבר הרב לאלו עטייה סבא רבא של גיסי שהוציא ספר מנחת אליהו. והחבר לפי מה שהבנתי סבא רבא שלו היה אחיו של רבי לאלו עטייה. דבר נוסף שהבנתי מהם: למרות שמקורם מתוניסיה - ג'רבה ומדנין, לשניהם הייתה ידיעה זהה שמקורם מלוב. אימא של גיסי למרות היותה ממשפחת כהן מג'רבה גם היא משפחת כהן שבמקור באו מלוב- מג'אווי. לאט לאט אני מגלה שהמון דרום תוניסאים מקורם מלוב. מועדים לשמחה.
 -------

 

שנה חדשה - שנת תשע"ד

ערב ראש השנה, הלכתי למקווה בפעם הראשונה ביישוב. הופתעתי לטובה. לא בכמויות כמו שחשבתי. נכנסים אחד אחד לפי תור מסודר. אחד נכנס מסיים יוצא ורק אחר נכנס לחדר המקווה הבא בתור. עוד לא נתקלתי במקווה כזה. אולי בערב כיפור יהיה יותר לחץ ולא תהיה אפשרות כזו. איני יודע. בינתיים המשפט שאומר :"הרוצה להיטהר, מסייעים לו מהשמיים." עבד מאוד יפה עבורי.
ראש השנה הגיע. שנה חדשה הגיעה. אחותי דבורה ובעלה והילדים וחמותי הגיעו לחגוג אתנו.
אפשר להגיד שהתפילות היו יפות (בבוקר הייתי מקצץ בעשרים דקות - משהו כמו לסיים ברבע ל- 12 ולא ב- 12 ורבע או אפילו לסיים ב- 12 ולא יותר. התחלנו ב- 7:15. אבל זה כבר החלטה של החזנים). השנה הוספנו שיעור ב- 6:30 עד תחילת שחרית. בקשתי מדוד כהן להעיר אותי לפני הנץ אבל לפני שהגיע כבר התעוררתי לפני השעה 6. בעבר לא הקפדתי על זה אבל כתוב שהדין מתחיל בנץ , אז לא הגיוני שאחרי חצות שמותר לישון אני ער ואחרי הנץ שעדיף להיות ער, אני ישן. השנה תיקנתי את האבסורד הזה.
אבל ביום הראשון לא החזקתי מעמד והלכתי לישון בסביבות 16:00 איזה שעה. אבל עדיין זה עדיף על ההיפך. כמובן סיימתי תהילים שלם כל יום כמו בכל שנה.
זכינו השנה היה קהל גדול בתפילות כמו בימי כיפור. גם נשים בקשו תוספת כסאות וגם המכירות עלו כמו ראש השנה וכיפור יחד משנים שעברו. ב"ה. גם התוקע בשופר תקע מאוד יפה והייתה התרגשות באוויר. האמת אותי הכי מעיר זה הפיוטים: עת שערי רצון, עלה אלוקים בתרועה, ועוד.
מבחינת שיעורים, ב"ה , היה בשפע. שיחה בערב מהרב שלמה קריספין לפני ערבית, למחרת בבוקר בשש וחצי למדנו שיחה מנתיבות שלום עם הרב אורן עטיה, אחרי תשליך עוד שיחה מהרב קריספין, ביום שישי למדנו לפני התפילה את האורח חיים על האזינו כמו שאנו רגילים בכל יום שישי ללמוד. לפני התקיעות, שיחה של הרב וביום חמישי שיחה של הרב אורן. לפני ערבית של שבת: שיחה של הרב. ביום שבת עצמו למדנו הלכות אני וגד ויוסי יפרח. הלכות נטילת ידיים של הבוקר. התחדשו לי כמה דברים.
כמו לדוגמה למדתי שאם קמים כמו בימים אלה לפני עמוד השחר ונוטלים ידיים עם ברכה, אחרי  עמוד השחר צריך לנטול שוב בלי ברכה. חוץ מזה, אם ישנים על מיטה באמצע היום, צריך לנטול ידיים בלי ברכה. ואם נשארים ערים כל הלילה, גם אז נוטלים בלי ברכה. כשישנים וגם בלילה , אז נוטלים עם ברכה.
חוץ מזה, בשבת הייתה שיחה של הרב לרגל שבת שובה על נושא נדרים. התחדש לי גם פה שצריך להיזהר כשעושים דברים שלוש פעמים כגון לקום בנץ אז או להגיד לפני זה בלי נדר או אם שכחנו להגיד ולא יכולים להמשיך לעשות את זה, אז לעשות התרת נדרים. לפי הרב אליהו, התרת נדרים שאנו עושים לא תעזור אלא בית דין של שלושה ומציאת פתח וכו'. לפי הרב עזריאל, מכיוון שאין כאן נדר דאורייתא  כגון נדר שיתרום לבית הכנסת סכום מסוים אלא דרבנן, אז התרת נדרים של ערב כיפור וראש השנה מיועדת למקרים כאלה. ולפני סוף השבת, חצי שעה לפניכן, קבלנו שיעור מיוסי כהן, ושאל למה מספרים לנו שהיה קר לדוד המלך, ואחרי חצי שעה של הסברים על המשך הסיפור, הוא גילה שזה קשור לשלמה שאמר על אדוניה "דינו מוות" ובלי הסיפור על דוד לא היינו מבינים למה דין אדוניה מוות. ב"ה. זכינו. חג נפלא.
מלא קדושה. מלא התרוממות רוח.


 

לקראת סיום הביוגרפיה של חברי זקינו רחמין

אחרי כמה חודשי עבודה של עריכה, בסיוע בני אברהם, על סיפורי החיים שכתב זקינו, אתמול שלחתי לו את הקובץ לקראת הערות אחרונות ותיקונים אחרונים.
הערב אני הולך לד"ר חיון שזקינו מספר שהוא היה הרופא שהיה בג'רבה בשנות ה- 50 -60 ואליו הוא הביא את הבת שלו שנפגעה קשה. ד"ר חיון הציל לו את הבת מפגיעה חמורה בלתי חוזרת. אני אבא אליו , אצלם אותו כשהוא מספר את הצד שלו בסיפור ובע"ה באירוע ההשקה של הספר, נעביר את הקטע במסך גדול מול כל הנוכחים. זה קטע מאוד מרגש בספר וב"ה הצליח זקינו למצא את ד"ר חיון אחרי 50 שנה בארץ ולהגיע אליו. כבר דברו ושוחחו ביניהם וגם אני דיברתי איתו אתמול.
מחר עם הצילום, ועם הספר, ועם התמונות שנצטרך לבחור ביניהם, אני אסע לאופקים לזקינו ולסגור את כל הפינות ולשלוח את הספר להדפסה בע"ה.
מה שהכי חשוב פה זה שחלקים רבים מהביוגרפיה האישית שלו, אעתיק לספר שנוציא להנצחת קהילת בנגרדאן.
 

עוד סייעתא דשמיא ועוד השגחה פרטית. ב"ה.

לאחרונה אני הרבה בקשר עם זקינו רחמים. הכיר את אבא בבנגרדאן. כתב ספר חייו והתקשה לערוך אותו ולפרסם אותו. עם המון העזרה בנתונים שהוא הביא על בנגרדאן בה הוא נולד, הוא בקש ממני לפני כמה שבועות למצא עורך לספר כדי שיוכל להדפיס אותו ולחלק לבני משפחתו. בקש משהו לא יקר. מכיוון שבדיוק בני אברהם יצא לחופשת קיץ, שאלתי אותו אם זה מעניין אותו וכמה הוא רוצה על כך. תשובתו היתה חיובית וסגרנו עם זקינו. אני הייתי אמור לקרא פעם נוספת ולהשלים תיקונים ששכח אברהם. אבל בנוסף, לקחת על עצמי גם להוסיף ולהוריד חומרים באישור של זקינו כמובן. לפני יומיים, זקינו מתקשר ואומר אני ממש מודה לך שבקשת ממני להוסיף קטע הזה. זו היתה חמורה מצידי ששכחתי את זה. כששאלתי אותו שאלות על דברים לא ברורים שכתב, הוא אומר לי "מזל לי שאתה עובר על זה. מישהו אחר לא מבין ערבית או שלא מכיר את האנשים או לא מכיר את מנהגי העדה או את בנגרדאן כמוך לא היה מאיר את עיניי והדברים לא היו יוצאים ברורים."
אמרתי לו שאני שמח שזה נפל אצלי ובזכותי אתה שמח. כמובן שגם אני מרוויח המון מהספר שלו כי כל הקטעים שהם לא אישיים אלא על החיים בבנגרדאן , זקינו הרשה לי להעתיק לספר שאוציא על הקהילה היהודית בבנגרדאן. זקינו משלים לי מידע חסר שעוד לא השגתי על בנגרדאן לפי הצורך שאני מבקש ממנו.
אתמול, קראתי ספר על אבא של מישהו מהיישוב שעבר את תקופת השואה. הספר מאוד מאוד ריגש אותי ושלחתי לאחיו שהיה גר פעם לידי ביישוב, שהכי ריגש אותי בסיפור זה בעיקר הסבא שלו שהוא נראה לי מל"ו צדיקים היה. פשוט מאוד. אישיות שיש ללמוד ממנה מידת יושר, מידת אמת, אהבת הזולת, מידת החסד, והכל כמובן נובע מאהבת ה' הענקית שהיתה לו. את הספר לקחתי מהספרייה ביישוב מזמן ובגלל שאני פנוי בדרך כלל רק בשבתות וזה ספר שלא מתאים לשבת, דחינו לט' באב, יום  הכי מתאים לזה. ובאמת עשיתי דבר נכון. הספר על יהודה בן ירחמיאל ידוב.

עוד תוספות וחיבורים לאילן היוחסין והכל ב"מקרה" - יד ההשגחה כמובן.

אחרי שהכרתי את ד"ר מרים גז - אביגל , הגיע הזמן להכיר את "מורה ורבה" כפי שהיא מכנה אותו פרופ' אפרים חזן. אפרים יצא לפנסייה לאחרונה ומרים רצתה שאכיר אותו וגם נחבר לאילן המשפחה של ג'רבא וסביבותיה.

בהתחלה לא ידעתי איך לחבר אותו לעץ כי לא היה זכור לי שום "חזן" בעץ. יום אחד אני רואה בפייסבוק שנורית שחף (אשתו של פרי פנש שהחליף את שם משפחתו לשחף) מעירה על אחת התמונות של אפרים חזן (שלא היה חבר שלי בפייסבוק בכלל) הערה שממנה התחלתי להבין שיש כנראה קשר משפחתי ביניהם.

שאלתי את נורית על הקשר ביניהם והיא ענתה ששמעון אחיו של אפרים נשוי עם אחותו של פרי. כך הכנסתי את אפרים לעץ. בהמשך הוא כתב איזה סיפור על הוריו בפייסבוק ומשם הבנתי שיש לו קשר גם לג'רבא דרך אביו וגם לזרזיס דרך אימא שלו. ניסיתי להתחבר לצד של אימא שלו כי היא בת ממשפחת חדד אבל למרות שיש לי הרבה חדד בעץ לא מצאתי עוד את הקשר. אבל בהמשך התכתבתי איתו ויפה פרץ גם התערבה בשיחה והוזכר שמו של משה פרץ מכפר מימון ואז חיברתי את יפה פרץ שהיתה בענף אחר והסתבר שהיא בת דודה של אפרים וגם קשרתי את שניהם עם משה פרץ שאביו הוא דוד של אימא של אפרים ואימא של יפה.

קבענו להיפגש בהמשך ואולי יהיה עוד מה לספר על המפגש איתו.

אתמול בבוקר, ראיתי מישהי ממשפחת אמרוסי מעירה הערה על איזה פוסט של אייל שלי. מכייון שאני מחפש עדיין את העמרוסי מצפת שהם צאצאים של שלום ביתן אח של סבא רבא כדי לחבר אחד מהם שיהיה נציג המשפחה באילן, אמרתי אולי אייל מכיר אות דרך זאת שהעירה בפייסבוק. בהתחלה אייל לא קישר כלום עם עמרוסי. לא יודע על מי מדובר. ניסיתי להסביר שיהונתן מזוז שראיינתי בעבר אמר שהעמרוצי גרים בצפת ושלום עמרוצי לומד עם יהונתן מזוז בשבתות. אייל שלי לא ידע על מי אני מדבר. רק הוא שאל יהונתן מזוז הצעיר או הסבא? אמרתי לו: סבא. הוא ענה לי: יהונתן אח של סבתא פרחה או מזל בשמה הישראלי. עד כה ידעתי שאייל הוא הבן של אשר שלי. אימא של אשר שלי היא בת של אוצייף פנש אח של סבא פרזון. וגם ידעתי שאימא של אשר שלי היא קשורה למשפחת שלי שקשורים לסבא רבא שושן שלי. עכשיו אני שומע ממנו שגם דרך אימא שלו אנו קרובים והפעם דרך סבא רבא שמעון ביתן. אבל עדיין לא עזר לי למצא את צאצאי אחיו שלום ביתן.
המשך יבא.

חוץ מזה, השיחות עם זקינו רחמים הובילו לכך שיתכן שבני אברהם יערוך לו את ספר חייו שבאמת מרתק שכתב עבור משפחתו. כבר קראתי את הספר הקטן יותר שכתב (עדיין לא ערוך) על בניית בית הכנסת גריבה באופקים וגם הוא מרתק.

המשך יבא בע"ה.

מה חדש בהשגחה הפרטית? מניני מאמו. בעצמו צלם וגם אביו שושן היה צלם בג'רבה לפני 60 שנה בערך.

קודם כל, קבלתי חומרים חדשים :
א. צילה כהן שלחה לי מאמר על שירה ופיוטים ואחר כך צילומי וידאו והקלטות של תפילות ופיוטים של שמחות וחגים. הרבה חומר שתעדה מלפני הרבה שנים.
ב. מעוזאלי קבלי צילומים מהבית עלמין מאחורי בית כנסת רבי אליעזר בג'רבה. כמאה מצבות.
ג. בנוסף, קבלתי ממנו גם צילומים מכל בתי הכנסת בג'רבה. כל בית כנסת כמה תמונות.
ד. עובד מול גבריאל חורי שירשה להכניס את פנקס הלידות למנוע חיפוש באינטרנט.
ה. אחי רבי ממוש שלח לי את המאמר שכתב לכבוד רבי חויתה וזאן. בנוסף למאמר של רבי אשר חדאד, יש עכשיו עוד מאמר של אחי. בקשתי מרב חננאל כהן ורבי דוד קרעי לכתוב גם הם מאמרים.
כך עם זה, יהיו 4 מאמרים לכבוד הרב מאנשים ששמעו עליו והכירו אותו.


באילן , הכנסתי לאחרונה את גואל חדוק, מרדכי מדר ופרופ' אפרים חזן.
לפני כמה שבועות, ראיתי את נורית שחף מעירה בפייסבוק על תמונה של חזן ושאלתי אותה מה הקשר ביניהם. היא אמרה לי שאחיו של אפרים נשוי עם אחות של פרי. מעניין. עולם קטן.

בקשר לצלם מניני בנימין בני מאמו:
לפני שבוע, דן מאמו מצרפת פרסם תמונה ישנה בפייסבוק ורשם לידה את השמות האנשים שיש בתמונה. אני שאלתי ליד התמונה מאיזה שנה זו.
ואז דן שלח לי הודעה אישית ונוצר קשר טלפוני בינינו. דן סיפר שמאז שעלה על התמונות שיש אצלי בפייסבוק לפני כחודש, הוא לא מפסיק להיכנס ולהראות לאביו את כל מה שיש תמונות וסרטים ועוד המון דברים שאני מכניס אצלי. אחר כך הוא מביא לי את אבא שלו שבא ממיאמי שם שהה ליד הבנות שלו ועוד יום הוא נוסע לישראל לבקר את האחיות שלו. הוא סיפר לי על מסלול חייו השונה מג'רבאי רגיל. הוא הגיע לצרפת כשהיו שם רק 6 ג'רבאים, הוא אמר לי. אחר כך היה זמן מסויים בבארות יצחק בקיבוץ. משם הוא חזר לצרפת. הוא הכיר את יוסף חטאב שליח עלייה מג'רבה שהיה בצרפת ובארץ ועזר לו והכיר אותו. בני מאמו אומר שהוא צילם עם אביו שושן מאמו ויש ברשותו המון קרטונים של תמונות. חלק גם נאבדו. הוא אישר לצלם אותם כדי לשמור עליהם. נראה מה יהיה בע"ה. אני מקווה שאפגוש אותו בירושלים לפני שיסע חזרה לצרפת.