לקראת סיום הביוגרפיה של חברי זקינו רחמין

אחרי כמה חודשי עבודה של עריכה, בסיוע בני אברהם, על סיפורי החיים שכתב זקינו, אתמול שלחתי לו את הקובץ לקראת הערות אחרונות ותיקונים אחרונים.
הערב אני הולך לד"ר חיון שזקינו מספר שהוא היה הרופא שהיה בג'רבה בשנות ה- 50 -60 ואליו הוא הביא את הבת שלו שנפגעה קשה. ד"ר חיון הציל לו את הבת מפגיעה חמורה בלתי חוזרת. אני אבא אליו , אצלם אותו כשהוא מספר את הצד שלו בסיפור ובע"ה באירוע ההשקה של הספר, נעביר את הקטע במסך גדול מול כל הנוכחים. זה קטע מאוד מרגש בספר וב"ה הצליח זקינו למצא את ד"ר חיון אחרי 50 שנה בארץ ולהגיע אליו. כבר דברו ושוחחו ביניהם וגם אני דיברתי איתו אתמול.
מחר עם הצילום, ועם הספר, ועם התמונות שנצטרך לבחור ביניהם, אני אסע לאופקים לזקינו ולסגור את כל הפינות ולשלוח את הספר להדפסה בע"ה.
מה שהכי חשוב פה זה שחלקים רבים מהביוגרפיה האישית שלו, אעתיק לספר שנוציא להנצחת קהילת בנגרדאן.
 

עוד סייעתא דשמיא ועוד השגחה פרטית. ב"ה.

לאחרונה אני הרבה בקשר עם זקינו רחמים. הכיר את אבא בבנגרדאן. כתב ספר חייו והתקשה לערוך אותו ולפרסם אותו. עם המון העזרה בנתונים שהוא הביא על בנגרדאן בה הוא נולד, הוא בקש ממני לפני כמה שבועות למצא עורך לספר כדי שיוכל להדפיס אותו ולחלק לבני משפחתו. בקש משהו לא יקר. מכיוון שבדיוק בני אברהם יצא לחופשת קיץ, שאלתי אותו אם זה מעניין אותו וכמה הוא רוצה על כך. תשובתו היתה חיובית וסגרנו עם זקינו. אני הייתי אמור לקרא פעם נוספת ולהשלים תיקונים ששכח אברהם. אבל בנוסף, לקחת על עצמי גם להוסיף ולהוריד חומרים באישור של זקינו כמובן. לפני יומיים, זקינו מתקשר ואומר אני ממש מודה לך שבקשת ממני להוסיף קטע הזה. זו היתה חמורה מצידי ששכחתי את זה. כששאלתי אותו שאלות על דברים לא ברורים שכתב, הוא אומר לי "מזל לי שאתה עובר על זה. מישהו אחר לא מבין ערבית או שלא מכיר את האנשים או לא מכיר את מנהגי העדה או את בנגרדאן כמוך לא היה מאיר את עיניי והדברים לא היו יוצאים ברורים."
אמרתי לו שאני שמח שזה נפל אצלי ובזכותי אתה שמח. כמובן שגם אני מרוויח המון מהספר שלו כי כל הקטעים שהם לא אישיים אלא על החיים בבנגרדאן , זקינו הרשה לי להעתיק לספר שאוציא על הקהילה היהודית בבנגרדאן. זקינו משלים לי מידע חסר שעוד לא השגתי על בנגרדאן לפי הצורך שאני מבקש ממנו.
אתמול, קראתי ספר על אבא של מישהו מהיישוב שעבר את תקופת השואה. הספר מאוד מאוד ריגש אותי ושלחתי לאחיו שהיה גר פעם לידי ביישוב, שהכי ריגש אותי בסיפור זה בעיקר הסבא שלו שהוא נראה לי מל"ו צדיקים היה. פשוט מאוד. אישיות שיש ללמוד ממנה מידת יושר, מידת אמת, אהבת הזולת, מידת החסד, והכל כמובן נובע מאהבת ה' הענקית שהיתה לו. את הספר לקחתי מהספרייה ביישוב מזמן ובגלל שאני פנוי בדרך כלל רק בשבתות וזה ספר שלא מתאים לשבת, דחינו לט' באב, יום  הכי מתאים לזה. ובאמת עשיתי דבר נכון. הספר על יהודה בן ירחמיאל ידוב.

עוד תוספות וחיבורים לאילן היוחסין והכל ב"מקרה" - יד ההשגחה כמובן.

אחרי שהכרתי את ד"ר מרים גז - אביגל , הגיע הזמן להכיר את "מורה ורבה" כפי שהיא מכנה אותו פרופ' אפרים חזן. אפרים יצא לפנסייה לאחרונה ומרים רצתה שאכיר אותו וגם נחבר לאילן המשפחה של ג'רבא וסביבותיה.

בהתחלה לא ידעתי איך לחבר אותו לעץ כי לא היה זכור לי שום "חזן" בעץ. יום אחד אני רואה בפייסבוק שנורית שחף (אשתו של פרי פנש שהחליף את שם משפחתו לשחף) מעירה על אחת התמונות של אפרים חזן (שלא היה חבר שלי בפייסבוק בכלל) הערה שממנה התחלתי להבין שיש כנראה קשר משפחתי ביניהם.

שאלתי את נורית על הקשר ביניהם והיא ענתה ששמעון אחיו של אפרים נשוי עם אחותו של פרי. כך הכנסתי את אפרים לעץ. בהמשך הוא כתב איזה סיפור על הוריו בפייסבוק ומשם הבנתי שיש לו קשר גם לג'רבא דרך אביו וגם לזרזיס דרך אימא שלו. ניסיתי להתחבר לצד של אימא שלו כי היא בת ממשפחת חדד אבל למרות שיש לי הרבה חדד בעץ לא מצאתי עוד את הקשר. אבל בהמשך התכתבתי איתו ויפה פרץ גם התערבה בשיחה והוזכר שמו של משה פרץ מכפר מימון ואז חיברתי את יפה פרץ שהיתה בענף אחר והסתבר שהיא בת דודה של אפרים וגם קשרתי את שניהם עם משה פרץ שאביו הוא דוד של אימא של אפרים ואימא של יפה.

קבענו להיפגש בהמשך ואולי יהיה עוד מה לספר על המפגש איתו.

אתמול בבוקר, ראיתי מישהי ממשפחת אמרוסי מעירה הערה על איזה פוסט של אייל שלי. מכייון שאני מחפש עדיין את העמרוסי מצפת שהם צאצאים של שלום ביתן אח של סבא רבא כדי לחבר אחד מהם שיהיה נציג המשפחה באילן, אמרתי אולי אייל מכיר אות דרך זאת שהעירה בפייסבוק. בהתחלה אייל לא קישר כלום עם עמרוסי. לא יודע על מי מדובר. ניסיתי להסביר שיהונתן מזוז שראיינתי בעבר אמר שהעמרוצי גרים בצפת ושלום עמרוצי לומד עם יהונתן מזוז בשבתות. אייל שלי לא ידע על מי אני מדבר. רק הוא שאל יהונתן מזוז הצעיר או הסבא? אמרתי לו: סבא. הוא ענה לי: יהונתן אח של סבתא פרחה או מזל בשמה הישראלי. עד כה ידעתי שאייל הוא הבן של אשר שלי. אימא של אשר שלי היא בת של אוצייף פנש אח של סבא פרזון. וגם ידעתי שאימא של אשר שלי היא קשורה למשפחת שלי שקשורים לסבא רבא שושן שלי. עכשיו אני שומע ממנו שגם דרך אימא שלו אנו קרובים והפעם דרך סבא רבא שמעון ביתן. אבל עדיין לא עזר לי למצא את צאצאי אחיו שלום ביתן.
המשך יבא.

חוץ מזה, השיחות עם זקינו רחמים הובילו לכך שיתכן שבני אברהם יערוך לו את ספר חייו שבאמת מרתק שכתב עבור משפחתו. כבר קראתי את הספר הקטן יותר שכתב (עדיין לא ערוך) על בניית בית הכנסת גריבה באופקים וגם הוא מרתק.

המשך יבא בע"ה.

מה חדש בהשגחה הפרטית? מניני מאמו. בעצמו צלם וגם אביו שושן היה צלם בג'רבה לפני 60 שנה בערך.

קודם כל, קבלתי חומרים חדשים :
א. צילה כהן שלחה לי מאמר על שירה ופיוטים ואחר כך צילומי וידאו והקלטות של תפילות ופיוטים של שמחות וחגים. הרבה חומר שתעדה מלפני הרבה שנים.
ב. מעוזאלי קבלי צילומים מהבית עלמין מאחורי בית כנסת רבי אליעזר בג'רבה. כמאה מצבות.
ג. בנוסף, קבלתי ממנו גם צילומים מכל בתי הכנסת בג'רבה. כל בית כנסת כמה תמונות.
ד. עובד מול גבריאל חורי שירשה להכניס את פנקס הלידות למנוע חיפוש באינטרנט.
ה. אחי רבי ממוש שלח לי את המאמר שכתב לכבוד רבי חויתה וזאן. בנוסף למאמר של רבי אשר חדאד, יש עכשיו עוד מאמר של אחי. בקשתי מרב חננאל כהן ורבי דוד קרעי לכתוב גם הם מאמרים.
כך עם זה, יהיו 4 מאמרים לכבוד הרב מאנשים ששמעו עליו והכירו אותו.


באילן , הכנסתי לאחרונה את גואל חדוק, מרדכי מדר ופרופ' אפרים חזן.
לפני כמה שבועות, ראיתי את נורית שחף מעירה בפייסבוק על תמונה של חזן ושאלתי אותה מה הקשר ביניהם. היא אמרה לי שאחיו של אפרים נשוי עם אחות של פרי. מעניין. עולם קטן.

בקשר לצלם מניני בנימין בני מאמו:
לפני שבוע, דן מאמו מצרפת פרסם תמונה ישנה בפייסבוק ורשם לידה את השמות האנשים שיש בתמונה. אני שאלתי ליד התמונה מאיזה שנה זו.
ואז דן שלח לי הודעה אישית ונוצר קשר טלפוני בינינו. דן סיפר שמאז שעלה על התמונות שיש אצלי בפייסבוק לפני כחודש, הוא לא מפסיק להיכנס ולהראות לאביו את כל מה שיש תמונות וסרטים ועוד המון דברים שאני מכניס אצלי. אחר כך הוא מביא לי את אבא שלו שבא ממיאמי שם שהה ליד הבנות שלו ועוד יום הוא נוסע לישראל לבקר את האחיות שלו. הוא סיפר לי על מסלול חייו השונה מג'רבאי רגיל. הוא הגיע לצרפת כשהיו שם רק 6 ג'רבאים, הוא אמר לי. אחר כך היה זמן מסויים בבארות יצחק בקיבוץ. משם הוא חזר לצרפת. הוא הכיר את יוסף חטאב שליח עלייה מג'רבה שהיה בצרפת ובארץ ועזר לו והכיר אותו. בני מאמו אומר שהוא צילם עם אביו שושן מאמו ויש ברשותו המון קרטונים של תמונות. חלק גם נאבדו. הוא אישר לצלם אותם כדי לשמור עליהם. נראה מה יהיה בע"ה. אני מקווה שאפגוש אותו בירושלים לפני שיסע חזרה לצרפת.

להיות אמיתי בדרך שבחרנו

אחרי שבת בשכונה חרדית באשדוד. בר מצווה של האחיין החמוד. יש כמובן בין הציונות הדתית והחרדים הרבה חילוקי דעות אבל אותי זה לא מעניין. אותי מעניין הנקודה של מסירות נפש שיש להם למען לימוד התורה. איך אנו יכולים להגיע אליה? איפה אנו מפספסים ? כמובן אני מכליל כי גם אצלנו יש הרבה שיש להם את זה. אבל זה יותר מאפיין כציבור את הציבור החרדי.
שאלתי את בתי תחיה כשחזרנו והיא אמרה : א. אצלם הכל ברור וחלק מה אסור ומה מותר. אין ביניים. לדוגמא טלויזייה/אינטרנט אסור בבית וזהו לא מתווכחים. ב. אצלנו רק בגיל אחרי י"ב מתחילים להבין ערך הלימוד ורק אז מגיעים למצב של לימוד רציני ועם אהבת הלימוד. ג. זה שאנו רוצים ללכת על אידיאל זה לא קל. כי זה מצווה להתגייס לצבא , גם כבוד גדול למי שעובד,  וגם כבוד גדול למי שמוסר נפשו למען התורה. לא תמיד הנוער מצליח לקלוט את מורכבות המסר. המסר החרדי הוא פשוט: רק תורה. כל השאר אתה לא שווה כלום.
ובכל אופן אני שואל: מה עושים? איך מתגברים על הבעיה?
במיוחד שאין הפריה הדדית חיובית בין הציבורים לצערנו.

נראה לי שקודם כל צריך שההורים קודם כל יפנימו הם בעצמם את חשיבות לימוד התורה. א. בקביעת שעות לימוד ב. בניצול כל זמן פנוי ללימוד ג. בהשתתפות בשיעורים.

אחר כך, צריך מסירות נפש לדעתי מצד האימא לעניין. היא צריכה לדרבן את הבנים לצאת לבית הכנסת ללמוד בזמן פנוי ולא לאפשר ישיבות ללא מעש מול האינטרנט. וכמובן לתמוך בבעל כשהוא הולך ללמוד.

אחר כך, במידת האפשר ללכת ללמוד בסביבה שיש בה תלמוד תורה עם רמה גבוהה של לימוד חול. אבל תלמוד תורה ולא בית ספר. הכוונה מקום ששמים דגש על לימוד התורה ברוב שעות היום וקשר עם התלמוד תורה גם בחופשות וגם בשבתות. ולבנות מערכת של תנועת נוער מסביב לזה כדי שהתלמיד לא ירגיש חריג בין החברים שלו או בבית ספר שלו. אם לילד יש סביבה תומכת גם מצד החברים וגם מצד ההורים, אז מה שנשאר זה תפילות. אם הסביבה החברית מזלזלת באותו נער, הוא לא יצליח להחזיק מעמד ואם ההורים לא תומכים כמובן שלא יכול להחזיק מעמד.

יהי רצון שה' יהיה בערנו ונתקן מה שאפשר במידת האפשר.

מבצע נוסף של פגישות

לפני שבועיים סיימתי את הביוגרפיה של רבי חויתה וזאן והעברתי אותה לבדיקה להרבה תושבי בנגרדאן לתיקון טעויות ולהוספת נקודות חסרות. ב"ה היתה היענות ואחי צבי התקשר אליי מטולון והעביר לי כמה נקודות להוסיף, מיכאל דיעי שלח לי מייל עם תוספות ועוד כמה הבטיחו להתיחס בהמשך.

ביום רביעי שבוע שעבר, נסעתי לבני ברק לפגוש  את אליהו סבג שיש לו כמה תמונות ישנות של המשפחה. ניסיתי לפגוש גם את רבי דוד ביתן אבל הוא מעדיף בבין הזמנים כשהוא פנוי. את בנו ישראל ביתן שלומד בפוניביץ הכרתי דרך העץ משפחה שהוא בנה למשפחתו הקרובה. בנוסף, יש את צביה חדד שהכרתי דרך הפייסבוק כשבקשה ממני חברות. היא ראתה שאני משתף דברים שקשורים לטוניסאים ובקשה חברות. כשראיתי חדד עלה לי הרעיון לשאול אותה אם היא בקיאה באבות המשפחה של בעלה חדד  וגם הזכרתי את המילה בנגרדאן דרך אגב וב"ה היא אמרה לי שגם היא צאצא של פנש ובעלה מבנגרדאן. בעלה נפטר אבל אביו יששכר גר בירושלים. היא תבדוק איתו מתי אפשר לפגוש אותו ואז איפגש איתו.

אחרי שנפגשתי עם אליהו סבג נסעתי עם יהודה פיניש לאור יהודה לכדרון אבנר כהן אח של יונה כהן בעלה של סלטנה אחות של סבתא כמשנה. אחיו היו שותפים עם אבא שלי בעסק האוטובוסים של בנגרדאן. אחיו אליהו נפטר לא מזמן. אליהו היה נהג. אחיו חויתו נפטר מזמן אבל לא השאיר ילדים. השגתי מהם די הרבה תמונות של אבות המשפחה. היתה תמונה של מיכאל כהן הסבא שלו על כסא גלגלים כי לא היו לו רגליים. הכסא הזה ספרה לי אשתו של כדרון זה הכסא שבהמשך עבר לרבי חויתה כהן כשהיה חולה. גם הסיפור של חויתו כהן שברח לישראל מפורט בספרים ללא סימון שמו. אחרי זה, שמענו שאשתו היא בתו של רבי שושן כהן הבן של רבי כלפון זצ"ל.

המבצע הגיע כמה ימים אחרי זה ביום ראשון ל"ג בעומר (תשע"ג). לקחתי יום חופש.
אחרי התפילה, לקחתי אוטובוס לירושלים ומשם לנתיבות עם הסעה. הגעתי ב- 10:30 לחברי חיים מדר הצדיק שעזר לי ויעץ לי המון ביום הזה. אחרי היכרות עם אשתו ועם חדר העבודה שלו, יצאנו לדרך. קודם כל, רציתי להגיע לרבי אשר חדאד כי הוא היה חבר של רבי חויתה וזאן. הלכנו לבית כנסת והוא לא היה. נסענו לביתו. חיים התקשר לבנו. בנו אמר לו להתקשר לבית ולשאול אם הוא פנוי. חייים התקשר והרב בקש ממנו להיכנס הביתה. ישבתי ושאלתי אותו שאלות וב"ה הראה לי באחד הספרים שלו הספד שאמר ואח"כ כתב לכבוד רבי חויתה וזאן. תחנה הבאה: ששון שלי - היכרות והבטחה להביא לחיים תמונות חמני ופרתונה שלי כדי לסרוק אותם ולהכניס אותם לעץ המשפחה. על הדרך הכרנו גם את רפאל צבאן הנכד של רבי כדיר זצ"ל. תחנה הבאה: בית עלמין לצלם תמונות מצבות של חמני ופרתונה. צילמתי מה שהספקתי ומה שמצאתי. תחנה הבאה: מושב זמרת. נכנסתי למסעוד כהן אחרי תיאום איתו. שאלות עליו על בנגרדאן על רבי חויתה ויצאתי לדרך לרב קרעי הרב של המושב. פגישה נחמדה. אחר כך, יצאתי לנתיבות בטרמפ שם נפגשתי עם יהודה פיניש בן דוד שלי ונסענו לאחי יעקב באופקים. אחרי אכילת סנדוויטש, יצאנו לנינה כלפון. דיברנו ואח"כ צילמתי תמונות מהאלבום שלה. רק עכשיו הבנתי מי אבא שלה. הוא היה בתוניס והכרתי אותו. הרבה תמונות ישנות וגם של רבי כמייש חורי.

אח"כ ניסיתי ללכת לפנחס פרץ אבל הטלפון לא עבד. אז לקחנו את מישה להילולא של הגריבה. מכיוון שהיה כבר מלא, לא חיפשתי הלאה ונכנסנו לבית הכנסת. ואז פגשנו המון מכרים. רשימה ארוכה מאוד ועשינו את האזכרא של סבא רבא כלפני ופתאום שמתי לב שחנון נמצא כאן והוא נכד שלו. אח"כ הגיע גם אחד עם חולצה רשום פנק. ואז הבנתי שזה אלי פנק (פנש) בן של כדורה, איתו דברתי שבוע לפניכן ולא הצלחנו להיפגש ועכשיו הוא כאן. בתו לומדת אצל גיסתי אתי בסמינר באופקים. עשה לי קצת סדר בחיים של אביו. בבא היום נתקן כמה אי דיוקים בביוגרפיה של אביו שבאתר.

ב"ה היה מוצלח מאוד. גם את טראקי אימא של יוסי  קבלה וגם אחותה מימון מאופקים. ועוד רבים וטובים. כמו דוד חניא, ברהם קבלה, בחרי פנש, חנון טובי, עיוש דעי ואשתו ואחיותיה, מיכאל דעי, רפי טובי, רחמים אורי, רבין מדר, סמואל כהן, רחמים חטאב, מיכאל שלי, האחיות תרבל מבנגרדאן שלא הכרתי לפניכן, מעתוק חדד, יצחק בשירי שאני מכיר רק מהפייסבוק ואחותו יהודית ובעלה לוי מאמו, ועוד ששכחתי.

כרגיל השגחה פרטית - הפעם פעיל העלייה יוסף חטאב

את יאיר חטאב מברכיה הגעתי דרך יהודה פיניש בן דוד שלי.
כשקראתי לאחרונה על יוסף חטאב פעיל עלייה בספר של חיי רבי שמואל עידאן, נזכרתי
שחבר שלי דניאל כהן סיפר לי פעם שיש חטאב שיודע הרבה על תוניס שגר בירושלים.
שאלתי אותו אם הוא יודע איך אפשר להגיע אליו לשמוע ממנו פרטים וסיפורים.
דניאל ידע לספר לי שפעם הוא הסיע אותו מברכיה לבית שלו בבית הכרם בירושלים.
שאלתי מה עשה שם בברכיה ואמר לי שהיינו בהילולא של רבי חויתה הכהן זצ"ל בברכיה
והוא הולך לשם כי יש לו קרובים חטאב בברכיה. הפעלתי את הזיכרון שלי ונזכרתי ביאיר חטאב.
שלחתי הודעה ליאיר חטאב אם זה דוד שלו יוסף חטאב מירושלים. הוא אמר לי כן: אח של אבא.
וכך דרכו קבלתי את הנייד של דוד שלו שעבר בינתיים לגור במודיעין.
היום אסרו חג, התקשרתי ליוסף חטאב. לא תפסתי אותו. חזר אליי ולא תפס אותי. חזתי אליו ואשתו ענתה לי.
ממנה הבנתי שהם חברים של ד"ר אהרון בן שושן שהוא הרופא משפחה שלהם והמשרד שלו ליד הבית שלהם
בבית הכרם והם באים להילולה כל שנה של רב פנסון ואני אחד מאלה שמפרסמים ומודיעים על ההילולא של הרב פנסון כל שנה. עולם קטן. בנוסף, היא ספרה לי שבעלה היה פעיל עלייה עד שנת עצמאות של תוניס ואז אסרו על פעילות למען העלייה ב- 56. היא ספרה שאחרי שעלו, בעלה חזר לבד לשנה - שנתיים להמשיך בפעילות למען העלייה. בתקופה זו הוא הכיר את הרב פנסון. היא בת של התכשיטן משה נמני מתוניס. היא ספרה. היא מתוניס וגם היא עסקה בעלייה לישראל. אח"כ היו שליחי עלייה בצרפת לפי מה שספרה. עוד לא דיברתי איתו אבל עכשיו אני מכין הרבה שאלות.

בנוסף, היום דיברתי עם הרב וורגאני יאנה והוא בישר לי שסיים לפני שבועיים הספר על אביו רבי מכלוף יאנה. יש שם מלא סיפורים על בנגרדאן כנראה.

בנוסף, ערב שביעי של פסח, פרסמתי פוסט או יותר נכון סיפור עלייתם של קבוצה מלוב שנתקעו בבנגרדאן והתארחו כמה ימים אצל משפחת מאזוז. קבלתי תגובות מטריפולטאים גם תמונות וגם מספרי טלפון. זה היתה המטרה להשיג מידע נוסף וזה הגיע.

בנוסף, דברתי עם חיים מדר. בודקים פגישה בלג בעומר עם הרב קרעי, מסעוד כהן, והילולה באופקים.