פגישה אקראית עם יצחק שלי

אתמול חזרנו מחינה מאוחר והיום יצאתי מאוחר מהבית לכיוון העבודה. מעפרה תפסתי טרמפ שהוריד אותי בפסגת זאב ושם עליתי לאוטובוס. מיד מישהו קורא לי: "פיניש!". אני מסתובב וזה יצחק שלי. הוא זיהה אותי ישר. כל הכבוד. בן אדם מבוגר אבל ישר זיהה אותי. ישבנו ודיברנו הרבה. גם הוא נסע לגבעת שאול כשהספקנו לדבר הרבה. קודם כל, הוא עזב את המגורים בגבעת שאול והוא עבר ליישוב אדם. וכך נפגשנו. כנראה עלה גם הוא בפסגת זאב לפניי. הוא סיפר לי שהוא היה בשבת האחרונה אצל בתו בבאר שבע ושם הוא שמע שדוד שלי מערבי שלום נפטר. סיפר לי שיש לו בת נוספת בבאר שבע שהיא נשואה עם הבן של מרים אחות של יוסי שלי שנשוי עם מזל הבת של דוד לי מערבי ז"ל. הוא גם סיפר לי שיוסי שלי גר קרוב לבית חולים סורוקה בבאאר שבע וכל יום שישי באים אליו להכנסת אורחים כל מי שאמור להשאר בבית החולים ליד קרוביו וזוכה לארוחות שבת (קוסקוס וכל מה שצריך). בת דוד שלי ואני אף פעם לא ידעתי על זה כלום. יצחק סיפר לי שיצא לפנסיה. הוא סיפר לי שהבן שלו צביקה מאז שהיה צעיר לומד בעטרת כהנים והיום הוא מנכ"ל מוריה ברובע בירושלים. הוא סיפר לי סיפור עצוב מאוד מבחינתי. בשנה הראשונה שהגיע לירושלים, הגיע בכיפור בלילה להתפלל בבית כנסת ליד ביתו ברחוב נג'רה, תפס מקום עם חתנו או בנו, אני לא זוכר, ואז בא הגבאי שם ואמר להם שהמקומות תפוסים. וגם בכסאות פלסטיקים המקומות היו תפוסים. ולא נשארה לו ברירה אלא ללכת למכון מאיר, שם היו מקומות לשבת ולהתפלל. למרבה הצער, הוא לא הבין כלום מהתפילה כי זה היה אשכנזי שם ושונה מאוד מהתוניסאי שהתרגל כל חייו בנתיבות. הוא חזר הבית והתפלל ביחיד שם. מרוב צער, יצחק לא הצליח למחרת להתפלל ונשאר כל יום כיפור בביתו ללא מניין וללא תפילה. מרוב צער, החליט שיותר הוא לא חוגג כיפור בשכונת גבעת שאול. וכל השנים הוא נסע לביתו באמציה ושם הוא שילם אלף שקל כדי לישון באיזה מועדון ולהתפלל שם. לא בדיוק הבנתי על מה אלף שקלים. אבל נניח לזה. עכשיו הוא אמר שהוא מקווה שביישוב אדם ימצא מניין שמתאים לו והוא ישאר שם בחגים. אני מספר את הסיפור הזה רק בגלל שבעיניי הגבאי שהלך והעיר להם באותו בית כנסת על המקומות התפוסים שגה וגרם להשלכות שלדעתי הוא לא חלם עליהם. כשיש מולך אנשים מבוגרים או צעירים שהם מסורתיים או חילוניים, צריך לגשת עם הרבה הרבה זהירות ולהציע מיד מקומות חלופיים מתאימים ולדאוג שהבן אדם הבין אותך ולא נפגע ממך. בכלל, אני לא חושב שצריך למכור מקומות בחגים אלא לדאוג לכל מי שבא להתפלל באופן קבוע שלא יקחו לו מקום שלו ומי שלא בא באופן קבוע, לקנות כסאות פלסטיק ולהציע לכל אורח מקום. לא לבקש תשלום כדי לבא להתפלל. אני נגד זה לחלוטין. מה שכן, בחגים מוכרים מצוות וזה אמור להכניס כסף לבית הכנסת.

מגילת אסתר

חשבתי שאחרי הבחירות, אכתוב על מה שהיה בעיניי בחודשיים שעברו. חשבתי שעכשיו, אנחנו נתפנה לשמחות (בר מצווה של גד וחתונה של הודיה). חשבתי וחשבתי וחשבתי. ואז באה הבשורה הקשה, אסתר גיסתי ובת דוד מערבי מבאר שבע עזבה אותנו. לפני כמה שבועות, אשפזו אותה בדחיפות, בקשו להתפלל, ולפני כמה ימים, המצב החמיר, תוגברו התפילות. אבל זהו הכל נגמר ביום חמישי באחד בלילה כ' בשבט תשע"ג : היא הלכה או יותר נכון נלקחה מאיתנו.  כולנו שואלים למה ולא מבינים. אין מענה לשאלה הזועקת. אסתר שאהבנו. אסתר הצדקת שהתחתנה עם אחי שמעון שיחיה בשנת 1982 בקיץ בזמן מלחמת לבנון , והלכו לגור בטולון בצרפת. שם גידלה משפחתה ילדיה שיחיו. שם אסתר כיוונה את היהודים לעלייה לארץ ישראל. שם לימדה אותם עברית. אסתר ידעה שהיא בגלות וידעה שהיא שם לזמן מסויים והיא תחזור לביתה לארץ ישראל. וכך היה. כל המשפחה עלתה לארץ.
אני זכיתי בשנת 1985-86 להתארח המון אצל אסתר ואחי שמעון. במשך שנה שלמה, כל שבועיים הייתי בא לשבת אצלם. הרגשתי שם כמובן בבית. אסתר דאגה לנו האחים/בני דודים שלה לכל. את החגים והחופשות הייתי אצלם באותה שנה. אשר וממוש עדיין לא היו נשואים. וגם הם היו באים לשבתות אצלם. למחרת בסעודה שנייה היינו הולכים לאחי צבי שיחיה.
אחרי שעלו לארץ, לצערי, מלבד באירועים , לא נפגשנו הרבה. המרחק עשה את שלו לצערי. מידי פעם, הייתי מתכתב עם אסתר כי היא דאגה לעשות שידוכים בחינם ולשם שמיים והייתה מבקשת ממני לשלוח הודעות לבני משפחה ולהציע להם את עזרתה. פעם דברתי עם חבר מאופקים. הוא שואל אותי מי זאת אסתר פיניש? היא עשתה את השידוק לבת שלי. הלכנו להודות לה לפני שבועיים. אמרתי לו זאת אסתר גיסתי אשתו של שמעון אחי. פעם דברתי לבני משפחה לידה בקול על זה שהיא עושה שידוכים ומיד הזהירה אותי לא לפרסם את זה. אני לא הבנתי למה. אח"כ נפל לי האסימון. אסתר לא רצתה פרסום. אסתר רצתה הצלחות. וכדי להצליח, צריך שהדבר יהיה סמוי מהעיין.
אסתר תהיה לנו חסרה מאוד. אסתר , לא מאמינים ולא מעכלים עדיין. אסתר, נזכור אותך לעד. אסתר , תתפללי על משפחתך ותישאי תפילות לבורא עולם שישמור עליהם.  יהיה זכרך ברוך. ברוך דיין האמת.

איזה יום עמוס היה לי אתמול - יום בת-ים

תכננתי אותו עמוס ויצא כמובן עוד יותר עמוס. אבל ב"ה הספקתי המון.

בבוקר יצאתי לכיוון בני – ברק. פגשתי את אשתו של ראש כולל שהעבירה לי תרומה לאזכרה של הרב ניסן פנסון ז"ל שליח חב"ד בתוניס. יש אנשים שמכירים את ערכו של הרב ועבורם זה הכרת הטוב לסייע בארגון האזכרה.

התחנה הבאה היתה חנות הספרים בכסא רחמים. פגשתי את אחיין שלי עובדיה. נזכרתי שיש לנו קרוב שמעון ביתן מבת ים שעובד בישיבה. הלכנו להגיד לו שלום. שמעון נכד של חויתו ביתן אח של סבתא סתרונה אסתר פנש. משם הלכנו לחנות הספרים. מצאתי את המשנה ברורה עם איש מצליח שאני מחפש מזמן. בנוסף חיפשתי את הספר של הרב נסים כהן רב של בנגרדאן. המוכר הביא לי את הנכד שלו נסים מזגני שבא והביא לי את הספר וגם הסכים להעביר את קובץ הסיפורים שיש בספר.  כשהגעתי הביתה בסוף היום, כבר היה לי במייל 3 קבצים שהוא שלח לי. אח"כ עליתי לספרייה לחפש חומר על רבני בנגרדאן. מצאתי על רבי שמעון הכהן דריהם. צילמתי את העמודים המתאימים. אח"כ דיברתי עם הבן של רבי רחמים מאזוז הי"ו. קצת דיברנו על הספר על בנגרדאן ועל כתבי היד של רבי חויתה. הוא הראה לי בספר של רבי חיים מאדר שאלה על מכירת בית כנסת במדנין. אפשר להכניס קטע מזה כשנספר על מכירת הבית כנסת בבנגרדאן.

ב- 12:30 קבעתי עם בן דודי אליהו סבג שגר קרוב לישיבה. הגעתי אליו וציפיתי האמת שיכין לי התמונות שסיפר לי שיש לו. אבל למרבה הצער , הוא לא מצא אותם. הוא רק מצא תמונה יפה של סבתא כמשנה וסבא מניני. דיברנו קצת על מה שהוא זוכר מבנגרדאן והוא כתב לי קצת נתונים ממה שהוא זוכר. פגשתי את בנו . נסיתי להסביר לו איך נכנסים לעץ אבל הייתה לו בעיה באייפון ולא הצלחתי.

ב- 13:15 בא יהודה פיניש בן דוד שלי לאסוף אותי כדי לנסוע לבת ים לפגישה שקבענו. הגענו לג'ילבר אלדד (חדד פנש) נכד של חויתה חדד פנש בן של יוסף הגביר מג'רבה. כבר שנתיים אני בקשר איתו ולא זכיתי להכיר אותו מקרוב. עכשיו הגיע הרגע. אספנו אותו ונסענו לחברי היקר האספן של תמונות מתוניס רולנד פלוס. שם חיכה לנו חיים מדאר מנתיבות נין של נשומה אח של חויתה פנש. אני גם נין של עלושה שלי אחות של חויתה ונשומה פנש.

רולנד פלוס סיפר שהיה אצלו רבי צמח מאזוז כמה שעות ולא הספיק לסיים. ואנו באנו לזמן יותר קצר. אין סיכוי שנספיק הכל. במיוחד שזמן רב הלך על היכרות ראשונית מינימלית בין כל הנוכחים. בסביבות שלוש, הגיעה ד"ר מרים גז שגם אותם הזמנתי לבא להכיר את רולנד פלוס.

אני אדלג על כל תוכן הפגישה שסייעה בעיקר למרים להוסיף לרשימת המתנדבים בפדרציה של כל הארגונים ליוצאי תוניס. ב- 12.12.12 יש אירוע גדול בבאר שבע והוא כינוס יוצאי ג'רבה. יוסי בריח מארגן המפגשים הקודמים של יוצאי נאבל , גאבס, עכשיו עובר ליוצאי ג'רבה.

בסביבות השעה שש, נכנסנו יהודה ואנוכי לביקור אצל ג'ילבר אלדד להיכרות טובה יותר איתו. בסביבות השעה שבע, נסענו לאירוע "קימאן ספרים". נשארנו שם עד תשע בלילה. שם פגשתי את חברי רב הקהילה הרב אהרון פיליפ בראמי. ושוב פגשנו את רולנד פלוס. ואת רבי דניאל סמדג'ה. הזמר באירוע  היה שלום בוחניק. מה שהספקנו חוץ מאוכל תוניסאי כגון פול, תורשיכט, מינינה ועוד, זה לשמוע את הרב ברמי , את השירה כמובן ואת המכירות שהיו שם. בשלב הבא, הם היו אמורים לרקוד מסביב לספרים שבע הקפות ואח"כ להחזיר אותם להיכל. היה שם אחד שצילם בוידאו ותמונות ובקשתי ממנו לעשות לי טובה ולשלוח לי את הצילומים שלו. אני מקווה שאוכל בעזרתו לפרסם את האירוע בפייסבוק לטובת החברים ולתעד את האירוע ולפרסם אותו בין הציבור התוניסאי.

חזרנו הביתה. עייפים. אבל היה כיף.

פוליטיקה בחירות או עבודת ה'

שוב מפקד שוב פריימריס ושוב בחירות. אחרי שלפני כמה שנים, האמנתי במפקד של מפלגת אח"י של ח"כ אפי איתם, והתפקדתי ופקדתי וארגנתי חוגי בית ובסוף לא נשאר מכל זה כלום. לפני תקופה קצרה, שוב מפקד בציונות הדתית והפעם אצל הבית היהודי. אלה שהתנגדו בזמנו למפקד אח"י , הם בעצמם מארגנים מפקד כדי להיבחר לראשות תנועת הבית היהודי. שוב התפקדתי אבל הפעם לא מתכוון להתאמץ יותר מידי - לבחור את ההכי טובים שנראים בעיניי וזהו. הכי מצחיק, שמארגני הפריימריס לא התכוננו לבואו של בנט שכנראה הולך לקחת להם את הכתר שעליו רבו שלוש שנים. אלה החיים בדמוקרטיה. אחרי שייבחר היו"ר, מעניין מי ייבחר בהמשך הרשימה. בהתחלה, דאגתי מאוד כי נראה שלא הולכים להיבחר מזרחיים בכלל בתנועה. אבל כנראה יש סיכוי טוב ליוני שטבון שאולי יגבר על איילת שקד ואז היא תקבל את המקום של הנשים ואז שניהם יכנסו בחמישייה הראשונה. מי ששמח אותי בנושא מזרחיים זה יעקב כץ הפעם. ח"כ יעקב כץ יו"ר האיחוד הלאומי שכנראה יתאחד עם הבית היהודי הבטיח שהוא יכניס הרבה מזרחיים כי בבית היהודי כנראה לא ייבחרו בפריימריס מזרחיים. הוא דיבר על סגן ראש העיר בת ים אורי בוסקילה ומנכ"ל עיתון דודו בשבע. אני מקווה שיקבלו מקומות גבוהים לפחות 3,4 שזה יהיה ברשימה המאוחדת 6,8. אם יכניסו את הרב אמסלם, המיקום יהיה 7,9. זה גם בסדר. מעבר לזה, זה בדיחה. כי כרגע עם מיכאל בן ארי יש 7 מנדטים. בלעדיו ירד מנדט. בנט אמור להחזיר מהליכוד 2 מנדטים או יותר. ולכן מה שריאלי כרגע זה 8-9 ולא יותר מזה. לכן מעבר למקום התשיעי זה לא לעניין. אני מקווה שסוף סוף הציונות הדתית תחזור למקומה הראוי ומשנתה תישמע באופן הראוי במדינת ישראל. בקשר לש"ס, כמובן,למרות שאיני תומך בש"ס, אלי ישי הימני עדיף בעיניי בהרבה מדרעי שתמך בוויתורים לערבים בהסכמי אוסלו וגם היה כנראה חלק במכות שקבלו המתנחלים שהפגינו מול הבית של הרב עובדיה בסוף שנות ה-80. זהו. בהצלחה.
בקשר לעבודת ה', כמובן שבעינינו כל קידום ענייני המדינה באופן הראוי ובאופן הרצוי בעיני הבורא, זה עבודת ה' באופן הלאומי ביותר ולא רק עבודת ה' הפרטית. ולכן ככל שדרך השילוב בין תורה ודרך ארץ, בין תורה והגנה על המדינה, בין תורה ואהבת הארץ ויישובה, ככל שהנושאים האלה יתחזקו, אנחנו נהיה מדינה עובדת ה' יותר ויותר.
עדכון מ- 07.11.12
אתמול הלכנו להצביע לנפתלי וב"ה נבחר בפער ענק מול אורלב. סוף סוף אפשר להגיד הפריימריס הוכיח את עצמו. 24,000 מתפקדים בחרו בנפתלי בנט. ב"ה זכינו. בלילה הוא דיבר. מילים יפות . מודה לה'. אוהב את עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל. ביום שלישי הבא נמשיך את המהפכה ונבחר בכוכבים חדשים. כך הציונות הדתית תחזור להצביע לבית היהודי המתחדש בלי להתלבט ולחשוב פעמיים. בשלב הבא, נתפלל שגם האיחוד הלאומי יצליח להוציא רשימה מוצלחת כדי שביחד בבחירות תהיה הצלחה גדולה.

ראש השנה היינו אצל הרב דניאל ברמלה. מכיוון שהוא חייב להיות עם הקהילה, חזן ורב, לא השאיר לנו הרבה ברירה אלא לבא אליו. כמובן שנהנינו מאוד – אוכל, תפילות החג כולם של אחי, הילדים לא השתעממו ושחקו עם בני הדודים שלהם. ב"ה.

התארח שם בבית הכנסת תושב אילת ממש' כהן. עלה בשנות ה- 50 עם ההורים שלו מחרה סגירה  לבאר שבע. אחרי שהתחתן בשנות ה-70 מצא עבודה באילת ועבר לשם.

בנוסף, התארח עוד מישהו שכבר דיבר עם אחי בשבת אחרת שהיה בבית הכנסת. דיברתי איתו. הוא כמו שסיפר לאחי היה עובד אצל אבא בבנגרדאן. עלה בשנות ה-50 ועבר לחצור. שמו המקורי ורגאני היום דני ממש' פרץ. אביו עזר פרץ. אח של אביו נסים פרץ. נסים פרץ אבא של קרוץ בעלה של אחותי בחריה. גם קרוץ מבנגרדאן. הוא סיפר שבנו ז"ל שמעון היה נשוי עם ענת נכדה של יעקב פנש אח של אבא שלי ז"ל.  אחי דניאל מכיר בעיקר את הבת שלו שהיא מורה של יהודה בנו בבית ספר ובעלה אלי חדד מוכר לו מהבנק וגם מהשכונה. היה בן נוסף של דני שהיה איתו והוא אמר שהוא גר ברמת גן.

לפני סוף חג ראש השנה, הלכתי להתפלל ערבית בבית כנסת רבי חי טייב לא מת. בית כנסת קטן שהוקם על ידי משפחת גז ברמלה. יש עוד בית כנסת שרציתי ללכת לבקר. זה בית כנסת רבי יוסף מערבי.

נועם חדד מפתח תקווה התקשר אליי ערב החג וסיפר לי שיצחק חדד אח של סבא שלו מאושפז במצב קשה בבית חולים בילינסון בפתח תקווה והלך לבקר אותו.

אחי דניאל סיפר בחג על אבא שהיה מוכר מצוות והמכירה שהכי  הרשימה אותו זה היה ביום כיפור בבית הכנסת הגדול באולם הגדול. היו באים עשירים שלא רואים אותם במשך השנה. והיה מתקרב אליהם ואומר להם בערבית : "חאן נביע!!""אני מוכר!!". כדי לזרז אותם והיה הולך ממקום למקום והיה מעלה את המכירות גבוה.

אחי סיפר שכהפך לבר מצווה, אבא שלח אותו להיות חזן ביום כיפור בעיר נופש לה-מרסה. קרא בתורה, היה חזן חזן ותקע להם בשופר בסוף הצום. הכל לבד בגיל בר מצווה בלבד. איפה הנוער היום שמסוגל לזה? מה קרה לנו שלא מעודדים יוזמות כאלה ומה קרה לנוער שלא מסוגל לזה ?

עוד משהו מעניין שסיפר אחי בחג. מתוך גרעין רמלה, יש כשישה משפחות ספרדיות בלבד מתוך מעל 60 משפחות של הגרעין. גם כאן אנו צריכים לברר לעצמנו למה. לספרדים לא איכפת ? הספרדים לא מסוגלים? למה קהילות ספרדיות שמצפות לכליון עיניים לחזנים ורבנים כמו אחי שלמדו גם תורה וגם בקיאים במנגינות אינם בנמצא ? ודווקא אחי שגדל בחו"ל יודע את המנגינות ולהתחזן. איפה טעינו? אחי אומר ש- 80%  מהמתפללים בערב החג לא שומרי מצוות. הציבור הזה עדיין מגיע לתפילות החג ושומע את קולות הרב ואם זה איש שגם משלב ספרא וסייפא, יוכלו להזדהות איתו עוד יותר , אבל לצערנו, כמו שאמרתי, רוב מוחלט מהגרעין אשכנזים שלא יכולים להחליף את הספרדים בתפקיד זה. יש כאלה שכן רבנים בית כנסת אבל לא חזנים. כמובן שזה מסבך את הקשר. כי בתי כנסת לא יכולים להרשות לעצמם לשלם גם לרב וגם לחזן. בקושי הם מוצאים קצת כסף לרב שהוא בתפקיד גם חזן וקורא בתורה.

Bernard Bitan le cousin de mon pere

Mercredi dernier, j'ai pris une journee avec ma femme et les enfants. On a ete a Ikea. On a achete des petites choses qui ensemble sont arrives a 800 chekels. une table de salon et d'autres choses sympas. ensuite on a ete a la plage de Natanya a Zants chez les religieux. la-bas j'etais avec Gad et Hiillel. Rina est parti se promener et Tehia et Tamar sont partis a une autre plage. c'etait sympa. Toute la journee, j'etais en contact telephonique et sms avec le cousin de mon pere: Bernard. Il y a une semaine qu'il est en Israel et cette fois il m'a envoye un message par facebook et m'a laisse son portable. Il etait a la plage lui aussi mais a un km de nous. apres qu'on est sorti, on est alle au kikar a natanya et la on est alle manger une pizza. et bernard nous a rejoint la -bas. C'etait tres sympa. C'est la premiere fois que je le rencontre. Il m'a raconte qu'il a fait officiellemnt la Alia depuis le mois de juin. et que maintenant il espere que ses enfants le rejoignent meme si lui travaille encore a Paris. Il est architecte.

הרב חננאל כהן

ביום שישי האחרון הייתי בברית של הבן של יואל מדר חברי. פגשתי שם כמובן את קהילת ג'רבה- גילה ירושלים. הקלטתי פיוטי ברית של ג'רבה ושיתפתי אותם בפייסבוק. ביום ראשון, אתמול בערב, בברמצווה של הלל הבן של אחי רבי ממוש, היה הזמר שאול חיון שממש שימח מכל הלב. ישר כח לו. שמחתי גם לרקוד עם הרבנים רבי צמח מאזוז, רב רפאל כהן מצפת, רב חננאל כהן. העברתי גם את הברכה לרב מאיר מאזוז שבקשה ממני בנישו עבור אחיין של בעלה. בסוף האירוע, פגש אותי הרב חננאל ואמר לי "אז אתה כותב חוברת על בנגרדאן?" אז סיפרתי שהשגנו כתבי יד של רבי חויתה וזאן שאבייה עובד עליה. הוא העיר " אביה רציני". ואמרתי לו שאני עובד על הסיפורים. ואמרתי לו שיש בעיה עם הסיפור של המשפחה שלהם. סיפרתי לו ששלחתי פקס לרבי מאיר מזוז וגם הוא הסכים איתי שיש טעות עם הסיפור. כנראה שלא מדובר ברב ברבי שהגיע מאוחר יותר לעיר בנגרדאן אלא מדובר ברב מעתוק חטאב שהיה גר שם מזמן. ואז אמרתי שיש בעיה עם הסיפור כי רבנים היו והרבה בבנגרדאן והסיפור הזה טוען שלא היה לימוד תורה של ילדים בבנגרדאן. קצת בעייתי כשיושבים רבנים בעיר ומחפשים רב שילמד ילדים. הוא אמר לי שיתכן שזה בתקופה הראשונה של הקמת בנגרדאן. אז אמרתי לרב חננאל שיעשה טובה ויבדוק במי מדובר בסיפור שהתחתן ומתי הסיפור הזה. מה שבטוח שזה עד 1918 תאריך פטירת רבי יוסף ברבי. ההקמה היתה בערך ב- 1890 עם בואם של הצרפתים. הוא הבטיח שינסה למצא פרטים נוספים. הוא גם אמר" יש הרבה ספרים על ג'רבה ואף אחד לא כתב על הקהילה בנגרדאן. אתם משלימים את זה.". נפתח ערוץ תקשורת עם הרב חננאל כהן ב"ה.